Vayedaber

רַב אָמַר צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַהוּ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ אָמַר וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךְ אֶת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידֵי יוֹם וְקָרְבַּן מוּסָף יָצָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפילו אמר ונעשה. אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא:

ושמואל אמר. א''צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה:

צריך לחדש בה דבר. בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת:

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגָן. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא בְּרוֹעִים וּבְקַייָצִים. הָא מַתְנִיתִין לָא אֲמַר אֶלָּא בְּרוֹעִים וּבְקַייָצִים הָא שְׁאָר כָּל אָדָם חַייָבִין. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר כֵּן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי יַנַּאי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשׁוּק שֶׁל צִיפּוֹרִין וּמְהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף. וְאֵין חֶבֶר עִיר בְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ שֶׁשּׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין כְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ חֲלוּקִין 36a עַל רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אַתְּ שְׁמַע מִינֵיהּ שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹסָף. אָמַר רִבִּי אַבָּא לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁיְּהַלֵּךְ ד̇ אַמּוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ ד̇ אַמּוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא סוף דבר וכו'. הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי:

את שמע מינה של ציפורין בציפורין. כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ''מ להא דאמרינן בסוף פ''ק דכתובות על מתני' א''ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע''פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה''ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס''ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש''מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה''ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא:

את שמע מינה תלת. וקאמר הש''ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש''מ תלת מילי לדינא:

מילתיה דר' יוחנן. וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ''ה התפלל מוסף ביחיד:

מיליהון דרבנן. הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש''צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא''כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל:

רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ. תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

באיזה אמן וכו'. לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ''ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ''נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש''ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי''ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי:

לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף. והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש''צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו:

נתפלל של. שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש''צ או לא משום דחובת מוסף ג''כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן:

רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב חַנַּנְאֵל נִתְפַּלֵּל וּמָצָא י̇ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. רִבִּי זְעִירָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב הֲווּ יָֽתְבִין. מִן דְּמַצְלוּן אִתַּת צֻלוּתָא קָם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא וְלָא כְבָר צְלִינָן. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מַצְלִי וַחֲזַר וּמַצְלִי. דָּמַר רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב חַנַּנְאֵל נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתת צלותא. דצבורא:

נתפלל. חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור:

הלכה: רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הַמֵּיצַר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִן הָדֵין קָרְייָן לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' הבא מן הדרך אסור להתפלל. מפני שטרדת הדרך עליו ואין דעתו מיושבת:

ושכורת ולא מיין. מכאן למדנו שטלטול קשה הוא לאדם ומעביר דעתו כשכור הזה דמדמי עניית הגלות והטלטול לשיכורת:

המיצר. מצטער על הדבר אסור לו להתפלל עד שיפקח צערו:

לא מסתברא אלא מהדין קריין. וקאמר הש''ס דוודאי לא מסתברא אלא שלמד מן המקרא הזה דמדמה צער עניות לשכורת ושיכור אסור להתפלל:

משנה: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשּׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִין כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם. אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אין עומדין. מתוך כובד ראש הכנעה ומורא דכתיב עבדו את ה' ביראה ועבודה זו תפלה היא:

היו שוהין שעה אחת. במקום שבאו להתפלל:

כדי שיכונו את לבם. ויחשבו לפני מי הן באים להתפלל ומתוך כך נכנסה היראה והכנעה בלבם:

אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ודוקא מלך ישראל אבל מלך עכו''ם פוסק הוא שלא יהרגנו:

ואפי' נחש כרוך על עקבו. ודוקא נחש שרוב פעמים אינו נושך אבל עקרב או אפעה ומן הדברים שודאי נושכים וממיתים פוסק:

תַּמָּן תַּנִּינָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִיבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. רִבִּי הוּנָא רַבָּא דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. רִבִּי זְעִירָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָֽתְבִין תַּמָּן בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. מִן דִּצְלוּן אֶת צְלוּתָא קָם רַב חִסְדָּא מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא וְלָא כְבָר צְלִינָן. אֲמַר לֵיהּ מַצְלִי אֲנָא וַחֲזַר וּמַצְלִי. דְּנַחְתּוּן מַעֲרָבָעֵי לְתַמָּן וְאָֽמְרִין בְּשֵׁם 36b רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. וַאֲנָא דְּלָא כְּוָנִית הָא אִלּוּ כְּוָנִית הֲוִינָא נְפִיק יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא וְיֵאוּת כָּל תְּנָאֵי תַּנִּי בְּשֵׁם רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא תַּנִּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. רִבִּי אָדָא דְּקֵיסַרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֵרֹאשׁ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן סֶדֶר בְּרָכוֹת אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַׁת הַשֵּׁם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך תפלת השחר

ומתני' אמרה כן. וממתני' נמי שמעינן כן דקתני סדר ברכות וכו' אלמא דצריך שיהו נאמרין כסדרן אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום וזכרונות ושופרות:

והוא שיהיה שם. מי שהוא רוצה לצאת ידי חובתו בזה שהוא שומע מהש''צ צריך שיהיה שם מראש התפלה וישמע הברכות על הסדר:

ויאות. האי פיסקא דפסקו כר''ג שפיר הוא ואע''פ דרבים פליגי עליה משום דכל תנאי הוא דתני להא בשם ר''ג אבל ר' הושעיא בברייתא תני לדר''ג בשם חכמים דאמרי הכי והלכה כרבים:

הא אילו כוונית הוינא נפק ידי חובתי. כלומר דקמ''ל דאפי' במי שהוא בקי אמרו כן והלכך קאמר ואני שבקי אני ואלו כוונתי בתפלתי בתחלה הייתי יוצא ידי חובתי ועכשיו שלא כוונתי הש''צ הוא שמוציאני:

דנחתין מערבאי ואמרין תמן בשם ר' יוחנן וכו'. כן הוא בר''ה בני א''י שירדו לכאן אמרו ששם שמעו מר' יוחנן דפסק הלכה כר''ג בברכות דר''ה והואיל ואנא לא כוונית בתחלה בתפלה לפיכך אני חוזר ומתפלל:

הוו יתבין תמן. בבבל היו יושבין בעת תפלת הברכות דר''ה ולאחר שהתפללו כבר בפני עצמן הגיע שעת תפלת הצבור וקם רב חסדא וחזר והתפלל עם הצבור:

הלכה כר''ג באלין תקיעתא. באלו הברכות של ר''ה יום תקיעתא דהש''צ מוציא את הרבים ואף למי שהוא בקי משום דאוושי ברכות טובא:

תמן תנינן. בשלהי ראש השנה וגרסי' שם נמי להא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source